שפת תכנות היא כמו כל שפה רגילה כמו עברית/אנגלית, יש לה את התחביר שלה, את הדקדוק והחוקים שלה, שבעזרתם ניתן הוראות למחשב מה לבצע ואיך. 

בפרק זה, נתחיל לעבור על יסודות השפה ג׳אווהסקריפט. 

מוכנים?

משתנים

מגירות מגירות 

אתם יכולים לדמיין את הזיכרון של המחשב כמו שידות של מגירות שהיו בגן שלכם כשהייתם קטנים. 

היתה שידה אחת שהייתה של הילדים. לשידה היו הרבה מגירות, כאשר על הדופן של כל מגירה היה שם של ילד/ילדה ובתוך המגירה שמו את היצירות שלהם. 

הייתה גם שידה כללית שהייתה מיועדת לציוד כללי של המגירה, ועל כל מגירה היה מדבקה עם השם של מה שהכיל המגירה, לדוגמא צבעים/דפים ועוד..

וכאשר הגננת רצתה להכניס משהו לתוך מגירה, היא הייתה מכניסה לפי ההקשר. כלומר, אם היא רצתה להכניס יצירה של ילדה בשם ״דנה״, אז היא הייתה הולכת למגירה של דנה ומכניסה לשם. ואם היא רצתה להכניס טושים, אז היא הייתה הולכת למגירה של הצבעים ומכניסה לשם. לכל פריט היה את המגירה המיוחדת שלו. 

זיכרון המחשב בנוי באופן דומה. כאשר אנחנו רוצים לשמור משהו בזיכרון של המחשב, אנחנו קודם כל צריכים לבחור את סוג ״המגירה״. 

במילים קצת אחרות – הזיכרון של המחשב בנוי מהרבה ׳מגירות׳ – תאי זיכרון, וכשנבוא להכניס לזיכרון משהו – נצטרך לבחור את ה׳מגירה׳ המתאימה, כלומר לבחור את תא הזיכרון המתאים. 

סוגים שונים של תאים 

בשונה מהשידות בגן, לתאים בזיכרון המחשב יש סוגים שונים: 

יש תאים המיועדים לאחסן בתוכם מספרים שלמים, יש תאים עבור שברים, יש כאלו המיועדים לשים בם תווים בודדים (כמו a,b,c,…) ויש תאים עבור מילים,משפטים וכו׳..

אחסון בעזרת ג׳אווהסקריפט

עד עכשיו דיברנו באופן כללי על זיכרון של מחשב. 

איך בפועל בוחרים תא זיכרון? אם אנו רוצים לשמור מספר, איך נדע לומר למחשב לשמור את המספר בתא המיועד למספרים? 

באופן כללי, בשביל זה יש לנו שפות תכנות. בעזרת השפה ׳נדבר׳ עם המחשב, ונאמר לו בדיוק מה שאנו צריכים. כמובן לכל שפה יש את הכללים שלה, ואנו נתמקד באיך עושים זאת עם ג׳אווהסקריפט.  

למזלנו, בג׳אווהסקריפט זה ממש פשוט. יש 2 דברים שאנחנו צריכים להגיד למחשב:

  1. מה אנו רוצים להכניס לתא, כלומר מספר/תו/מילה וכו׳, והמחשב כבר יבחר בשבילנו את סוג התא הנדרש. 
  2. איך קוראים לתא הזה, כי אם שמנו משו בזיכרון, אז כדאי שנדע איפה הוא נמצא. כמו ששמים מדבקות על המגירות שבעזרתם אנו יודעים מה יש בכל תא, ככה בעזרת השם אנו יכולים למצוא את מה ששמנו בזיכרון. חשוב מאוד שהשם שניתן יהיה עם משמעות, כי אם לא יהיה משמעות אנחנו מהר מאוד נשכח מה שמנו שם.

דוגמא

בשורת קוד הבא אנו אומרים למחשב לשמור את המספר 1:   

‏‏צילום מסך (19)

let – היא המילה שבעזרתה אנו אומרים למחשב להגדיר תא חדש בזיכרון. 

name – זה השם של התא בזיכרון. 

1 – זה מה שאנו מכניסים לזיכרון. 

זה כאילו אנו אומרים למחשב: ״תשמור תא חדש בזיכרון תקרא לו number, ותשים בו את המספר 1״ 

כמה נקודות חשובות: 

  • אנו נסיים כל שורת קוד עם התו ; (נקודה פסיק)
  • הסימן =, הוא לא כמו מה שאתם מכירים מהמחשבון, זה נקרא השמה – אומרים למחשב תשים את מה שנמצא מצד ימין בתוך התא שיש מצד שמאל (נרחיב עוד בהמשך).
  • לכותרת של כל הפסקה הזאת קראנו משתנים, ועוד לא הסברנו למה. אנו נקרא לכל התא הזיכרון שלנו משתנה. והסיבה היא שזה לא דבר קבוע. בדוגמא שלנו כרגע שמנו בתוך התא את המספר 1. אבל בהמשך נוכל לשנות את מה שיש בתא, ועוד נראה דוגמאות בהמשך. 

אז מכאן ואילך, כשנדבר על הגדרת של תא בזיכרון – נקרא לו בפשטות משתנה:
לדוגמא: ״אנו נגדיר משתנה מסוג מספר בשם number, ונשים בתוכו את הערך 1״

משימה: 

הסבירו במילים מה כתוב בשורת קוד הבאה: 

‏‏צילום מסך (20)

ובזאת:

‏‏צילום מסך (20)

ובזאת:

‏‏צילום מסך (20)

מה ההבדל בין השורות? 

זוכרים שאמרנו שצריך לומר למחשב איזה סוג של זיכרון אנו רוצים לשמור? 

 

בשורה הראשונה אנו נשמור משתנה מספר. 

 

בשנייה אנו נשמור משתנה מסוג תו – ואנו מסמנים זאת למחשב בעזרת זה ששמים את התו בין גרשיים. 

 

ובשורה השלישית אנו אומרים למחשב לשמור מילה ומסמנים זאת בעזרת זה ששמים את המילה בין גרשיים כפולות. 

בהמשך נרחיב עוד על על הסוגים השונים. 

 

אתגר

זוכרים את ה׳קונסול׳ מהפרק הקודם?  

  • בעזרת משתנה הדפיסו לקונסול את השם שלכם. 
  • בעזרת משתנה הדפיסו לקונסול את הגיל שלכם. 

 

זכרו שעל מנת להדפיס לקונסול נשתמש ב-  ()console.log, אך הפעם במקום ערך, נרשום בתוך הסוגריים פשוט את השם של המשתנה שהגדרנו. המחשב יראה את שם המשתנה, יפנה לתא שיש לו את השם הזה, וידפיס את מה שנמצא שם. 

אם נכתוב בתוך הסוגריים סתם שם, שהוא לא של משתנה שהגדרנו, אז המחשב לא ימצא שום דבר. 

 

נקודה אחרונה על משתנים 

אמרנו שאנו קוראים לתאי זיכרון משתנים מכיון שלאחר יצירת התאים אפשר לשנות את הערך שנמצא בהם. בשביל לשנות את הערך אנו פשוט צריכים לגשת לתא של הזיכרון ולהכניס לתוכו ערך אחר. 

 

משימה

הגדירו משתנה שמחזיק בתוכו את המספר 1. תדפיסו לקונסול. תשנו את הערך של המשתנה ל2 – ותדפיסו לקונסול. 

רמז: זכרו שאת המילה let, משתמשים רק כאשר מגדירים את המשתנה בפעם הראשונה. 

 

למי שהצליח כל הכבוד 👏👏

בואו ביחד נראה דוגמא לפיתרון המשימה:

‏‏צילום מסך (21)

מילים שמורות

מילים שמורות של השפה, הם מילים שיש להם תפקיד מסוים בשפה. 

מי שהמציא את השפה ׳שמר׳ אותם לעצמו. 

ראינו כבר דוגמא אחת: let. יש עוד רשימה ארוכה. 

המילים הם שמורות כיון שלנו אסור להשתמש בהם, אסור לתת למשתנים שאנו מגדירים את השמות שלהם. 

לדוגמא שורת הקוד הבאה אסורה.

‏‏צילום מסך (21)

וניסיון להשתמש במילים אלו תגרור שגיאה. 

בהמשך נלמד על עוד מילים שמורות. כרגע מספיק שתדעו שקיימים כאלו.

אופרטורים – סימני פעולה

אופרטור זה בעצם סמל המשמש לציון פעולה. 

מכאן ואילך נשתדל לא להשתמש במילה אופרטור כי היא קצת מבלבלת. 

אנו מכירים את סימני הפעולה היטב ממתמטיקה. 

לדוגמא:  +  –  מסמן חיבור בין שני מספרים

     *  –  מסמן כפל בין שני מספרים

     /  –  מסמן את החילוק בין שני מספרים וכו׳. 

באותו אופן נשתמש בפעולות הללו בג׳אווהסקריפט כאשר נרצה לבצע פעולות על מספרים, ובנוסף נוכל להשתמש בפעולות הללו כאשר נבצע פעולות על משתנים – ניגע כעת בפעולות הבסיסיות המיוחדות למשתנים.  

ניגע בסימני פעולה הבסיסיים : 

הסימן ההשמה:   =  

הסימן = תפקידו להכניס ערך לתוך משתנה.

במילים פשוטות וראינו זאת כבר קודם: הסימן אומר למחשב לקחת את הערך של מה שנמצא בצד ימין של הסימן ולשים אותו לתוך המשתנה שנמצא בצד שמאל. 

לדוגמא: 

‏‏צילום מסך (22)

כמובן שזה שאפשר לבצע פעולה זאת לאחר הגדרת המשתנה: 

פעולת החיבור  +

 

אתם מכירים את פעולת החיבור מחשבון. לוקחים 2 מספרים ומחברים אותם ביחד:

‏‏צילום מסך (22)

אז כמובן שבמספרים הכל עובד אותו דבר. 

יש גם אפשרות לבצע פעולת חיבור על המשתנים. 

 

איך אפשר לבצע פעולה על משתנים? כמו שאמרנו משתנה הוא תא בזיכרון שמחזיק ערך כלשהו. כאשר נבצע פעולה על משתנה – המחשב יבצע את הפעולה על מה שנמצא בתוך המשתנה. כלומר אם יש לנו 2 משתנים שמחזיקים מספרים, אז נוכל להתייחס אליהם באותו אופן שבו אנו מתייחסים למספרים. 

לדוגמא: 

‏‏צילום מסך (23)

2 הדוגמאות תקינות ויודפס לקונסול המספר 3.  

 

אבל מה קורה כאשר נחבר 2 משתנים שמכילים מילים? או 2 משתנים שמכילים אותיות.

מה יקרה כאשר נחבר משתנה המכיל אות למשתנה שמכיל מילה? ולהפך?   

 

משימה: 

חקרו את האפשרויות השונות ותסיקו את התשובות לשאלות ששאלנו.

תגדירו משתנים מסוגים שונים, תבצעו חיבורים שונים ותדפיסו לקונסול. 

בהצלחה! 

 

הפעולה ההוספה ++ 

הפעולה ++ היא פעולה פשוטה מאוד ויעילה מאוד. 

היא פשוט מעלה את הערך של משתנה מסוג מספר ב-1. 

נראה דוגמא:

‏‏צילום מסך (24)

יודפס לקונסול המספר 2. 

עוד דוגמא:

‏‏צילום מסך (24)

מה עכשיו יודפס לקונסול? 

שימו לב שהפעולה  — (מינוס מינוס) באותו אופן מחסירה 1 מהערך של המשתנה.

סוגי מידע

דיברנו על כך שיש כל מיני סוגי משתנים שאפשר לשמור בזיכרון. 

נעבור כעת על הסוגים הבסיסיים ונלמד את התכונות החשובות של כל אחד.

הסוגים הבסיסיים הם: 

1.String – מחרוזת

  1. Number – מספר 
  2. Boolean – ערך בוליאני 

מחרוזת – string

מחרוזת היא סדרה של תווים,  אשר נמצאים בין מירכאות כפולות. 

המחרוזת יכולה ריקה: ״״ 

המחרוזת יכולה להיות עם אות אחת: ״A״ 

המחרוזת יכולה להיות מילה אחת: ״Lion" 

ויכולה להיות גם משפט ארוך ״Today is sunday" 

בקיצור, כל דבר שנשים בתוך מרכאות יהיה מחרוזת. 

נראה דוגמא קטנה: 

‏‏צילום מסך (25)

מה יודפס לקונסול? 

 

ועוד דוגמא טיפה יותר מתקדמת:

‏‏צילום מסך (25)

פה הכנסו את המחרוזת ישירות לתוך ההדפסה, ובנוסף חיברנו את 2 המחרוזות. (למדנו שזה אפשרי בחלק של החיבור) 

 

מספר – Number

מספר זה פשוט, ונתייחס אליו בצורה רגילה.

משתנה בוליאני – boolean 

 

משתנה בוליאני זה משתנה שיכול לשמור בתוכו רק 2 ערכים.  אמת ושקר. true and false. 

בהמשך כשנתחיל לדבר על תנאים ולולאות אנו נראה איך אנו משתמשים במשתנים אלו כל הזמן. דוגמא:  

‏‏צילום מסך (26)

המשתנה morning בהתחלה שמנו בו את הערך אמת, ולאחר מכן החלפנו לשקר. 

(היינו לדוגמא שמים בבוקר את הערך אמת, ולאחר מכן את הערך שקר) 

משימה: 

  • כתבו תוכנית שבה אתם מגדירים את הגילאים של כל אחד מבני המשפחה שלכם, ולאחר מכן מדפיסים את ממוצע הגילאים לתוך הקונסול.
  • כתבו תוכנית שבה אתם מגדירים את השמות של כל אחד מבני המשפחה שלכם, ולאחר מכן מדפיסים את זה לתוך הקונסול.
  • הדפיסו משתנים בוליאנים לתוך הקונסול ותבדקו מה הודפס 

הערות 

מה זה הערות?

כאשר אנו כותבים קוד, אנחנו רוצים לשמור עליו שהוא יהיה כמה שיותר ברור. שהשמות של המשתנים יהיו עם משמעות,  שהסדר של הדברים יהיה הגיוני וכו׳, מכמה סיבות עיקריות: 

  • לפעמים נכתוב המון שורות קוד, ואם לא נשמור על סדר נשכח מה התכוונו במקור. 
  • לא תמיד אנו עובדים לבד על הקוד! לפעמים עובדים כמה אנשים ביחד, ואם לא נשמור על בהירות  – יהיה בלאגן רציני. 

לכן אנו נשתמש בהערות. 

הערות הם הסברים שאנו נוסיף לקוד שלנו – הם רק בשבילנו ולא יהיו חלק מהקוד.. 

כדי להודיע למחשב שאנחנו כותבים עכשיו הערה, ושלא יתייחס לזה יש 2 דרכים: 

דרך 1 – הערת שורה. 

דוגמא: 

‏‏צילום מסך (27)

כמו שרואים בדוגמא משתשמים בקו נטוי כפול: // 

אפשר לשים את ההערה בשורה לבד, אחרי קוד, אבל לא לפני(כי אז המחשב יתייחס לקוד כהערה.

 

דרך 2 – הערה של מספר שורות. 

דוגמא: 

‏‏צילום מסך (28)

כמו שרואים בדוגמא משתמשים בעזרת */ בהתחלה וב  /* שסוגר אותו. 

 

משימה: 

 

  1. בעזרת המשתנים – הדפיסו את הפרטים שלכם לקונסול – שם,שם משפחה, מקום מגורים, גיל, תחביבים. 
  2. הוסיפו לכל משתנה הערה מה הוא מייצג. 

 

אוקיי סיימנו את פרק 2!!! 👏👏👏

 

סיכומון: 

עברנו על יסודות השפה. דיברנו על המשתנים ולמדנו איך מגדירים אותם. 

למדנו על הסוגים השונים של משתנים – מחרוזות, מספרים, ערכים בוליאניים .

ראינו שיש מילים שמורות בשפה, שאסור לנו להשתמש בהם עבור משתנים, 

ונגענו בפעולות השונות שאפשר לבצע על המשתנים.

 

בפרק 3 נרד קצת לעומק של מחרוזות,

ולאחר מכן נצלול לעומק של תכנות עם תנאים לולאות ועוד.. 

 

יש למה לצפות 😀

שלחו פרטים

וניצור איתכם קשר

שלחו פרטים

וניצור איתך קשר

שלחו פרטים

וניצור איתכם קשר

שאלה מעולה :)

חלל עבודה משותף (המכונה באנגלית: Coworking Space) הוא סביבת עבודה שבה מתאספים פרטים וחברות שונות, בדרך כלל בתחילת דרכן או כשהן בשלבי התפתחות, לשם פעילות עסקית.

חלל העבודה המשותף מאפשר שכירת מרחב עבודה שיתופי לעצמאיים, כתחליף לעבודה מהבית או שכירות משרד ומציע תנאי עבודה נוחים אף משותפים כמו מטבח, ולובי, ובנוסף משמש גם לאירועים עסקיים וחברתיים.

אדם הבוחר לעבוד מתוך מתחם עבודה יכול להשקיע את עיקר זמנו בפיתוח העסק שלו ופחות באדמיניסטרציה. כל מה שקשור להוצאות המשרד, מדפסות, ריהוט, אינטרנט, ניקיון, חדרי ישיבות וכו' הוא מקבל כחלק מהשירות שמציעות החברה שמספקת את חלל העבודה המשותף.

מטרה משנית של חלל העבודה המשותף היא יצירת קהילה עסקית- חברתית.

מתוך ״ויקיפדיה״